יואש דובנוב ז"ל

יואש דובנוב נולד בבלפוריה ב-1921, בן למייסדי המושב. היה פעיל בארגון "ההגנה" ובצה"ל. עבד במשרד האוצר, ובמינהל מקרקעי ישראל. בשנת 1951 עבר לגור בעפולה.

בשנת 1959 נבחר יואש דובנוב לראש המועצה המקומית בעפולה (הרשות המקומית של עפולה בטרם הוענק לה מעמד של עיר בשנת 1975) והחל לכהן בתפקידו ב-10 בדצמבר 1959. עקב סכסוך שנגע לתכניתו לאחד את שכונותיה של עפולה, גבעת המורה ועפולה עילית יחד עם עפולה עצמה לכלל רצף עירוני אחד, התפטר במחאה, אך לאחר מספר חודשים שב לכהן בתפקידו. רק בשנת 2006 החל חזונו של יואש דובנוב להתממש והחלה בניית שכונות מגורים בשטח הפתוח שבין העיר עפולה לבין שתי שכונותיה אלה.

בתקופתו של דובנוב התפתחה העיר, והונחו היסודות לאזור התעשייה בעפולה עילית, שכיום משכן מפעלים רבים ובהם מפעל תדיראן. אזור התעשייה הוקם בסיועו של שר האוצר, לוי אשכול. כן קודמו בעפולה תחומי החינוך, הספורט והבריאות, והותקנה מערכת ביוב מרכזית לעיר ולשכונותיה. בשנת 1962 ניסה דובנוב להחזיר לפעולה את רכבת העמק. הוא עמד בקשר בעניין זה עם מנהל רכבת ישראל, מנחם סבידור, שהביע את תמיכתו, אם יובאו בפניו נתונים לפיו תהיה להפעלת הרכבת רווחיות כלכלית, אך הדבר לא הסתייע. דובנוב סיים את כהונתו כראש המועצה המקומית ב-22 בנובמבר 1969.

עם פרישתו של דובנוב מתפקיד ראש המועצה מנתה אוכלוסיית עפולה כ-20,000 איש, ולאחר שנים ספורות הוכרזה כעיר. שמשון שחורי שהחליף את דובנוב בתפקיד ראש המועצה, היה לראש העירייה הראשון של עפולה.

לאחר פרישתו מתפקיד ראש המועצה המקומית, עבד דובנוב בתפקידים בכירים בבנק הפועלים עד לפרישתו בשנת 1992 בגיל 70. בנו, אריה דובנוב, טייס חיל האוויר, נפל לאחר מלחמת יום הכיפורים בעת שמטוסו הופל בעת גיחה מעל החרמון. בשנות ה-90 פקד אותו שוב אסון כבד כאשר נכדו, בנו היחיד של אריה, נהרג בתאונה.

לאחר פרישתו עוסק דובנוב בפעילויות התנדבותיות, והקים סניף של ארגון "יד שרה" בעפולה, המשרת את כל האזור. כן הוא פעיל בארגון "יד לבנים" בעפולה, וארגון יע"ל בבית החולים העמק בעפולה, ובארגונים נוספים העוסקים ברווחת הקשישים והגמלאים. בדצמבר 2012 במלאת שנה למותו של יואש דובנוב נחנך הכביש העוקף את עפולה מצדה הצפוני בגבול עם בלפוריה ונקרא על שמו: שדרות יואש דובנוב.