קרינה 

 

קרינה היא אנרגייה הנעה בצורה של גלים או בצורה של חלקיקים. ישנם סוגים שונים של קרינה שהם בעלי אנרגייה שונה ולהם השפעה שונה על בריאות האדם והסביבה. בסוף המאה ה-19 גילה וילהלם רנטגן את קרינת ה-X, וזמן קצר לאחר מכן גילה אנרי בקרל את הרדיואקטיביות. באותם ימים לא ידעו המדענים איזו תועלת אפשר להפיק מקרינה ומהם הסיכונים שהיא טומנת בחובה.


על פי תקנה 8 בתקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ותוצריהם), התש"ם-1980, לא יעסוק אדם במתקן קרינה או במכשיר קרינה אלא אם כן בידו היתר מאת הממונה על הקרינה הסביבתית במשרד להגנת הסביבה ולפי תנאיו. 

הקרינה המייננת נחלקת לשני סוגים

  1. קרינה מייננת מלאכותית (חומרים רדיואקטיביים שיוצרו על ידי האדם: מכונות רנטגן, מאיצים, גנרטור נויטרונים).

  2. קרינה מייננת טבעית (גז ראדון וקרינת גמא שנפלטים מהקרקע ומחומרי בנייה, קרינה קוסמית). 

באגף למניעת רעש וקרינה מונפקים ארבעה סוגי היתרים בתחום הקרינה המייננת אשר תוקפם אינו עולה על שנה אחת:

  1. היתר עיסוק בחומרים רדיואקטיביים.
  2. היתר עיסוק במתקני רנטגן או במאיצים.
  3. היתר למתן שירות מדידת תכולת חומרים רדיואקטיביים טבעיים.
  4. היתר עיסוק באפר פחם לתעשיית הבטון והצמנט.

    למידע נוסף בנושא קרינה, תקנות, חוקים וטפסים - לחצו כאן 

מדידות קרינה :