יקיר העיר 2024

רעיה נשואה למוטי, אם ל-3 וסבתא ל-7.

רעיה הינה אשת חינוך מוערכת שניהלה בעברה את בית הספר אלומות.

במשך שנים עמדו ערכים כמו אחריות, התנדבות, דאגה לזולת ואהבת האדם והמדינה לנגד עיניה. רעיה דאגה ליצור שיתוף קהילתי עם אנשים בעלי צרכים מיוחדים, איכות הסביבה והצטיינות טכנולוגית וכל זה מתוך אמונה שבכל אחד נמצא טוב וצריך רק להאמין בו.  אמונה זו הייתה נר לרגליה בעבודה החינוכית. הערך שהוביל אותה כל העת היה

שלא מוותרים לאף אחד ועל אף אחד. כיום עוסקת רעיה בהתנדבות בעמותת 'דור לדור' לטובת הגיל השלישי. משמשת כמנטורית לאנשים העומדים בשלבי פרישה ומכוונת אותם להזדקנות מיטבית, התפתחות אישית ושיפור חיי היום יום בתחום הבריאות   והחוסן הכלכלי, בנוסף מובילה את תחום התוכן ב"קפה חברותה".

לאחר זכייתה אמרה רעיה: "השנה היא שנת 76 למדינת ישראל, אין לנו ארץ אחרת,

על הטוב, על הקושי, על הגאווה ועל העצב, זוהי הארץ האהובה שלנו לתמיד".

מוטי נשוי ליהודית, אב ל-3 ילדים ו-7 נכדים.

שותף ומנהל בחברת "אשד" אוטומציה הממוקמת בעפולה, החברה מעסיקה כיום למעלה מ-75 עובדים.

מוטי ממקימי עמותת הלוחמים של "חטיבת כפיר" והיזם המוביל לאימוץ החטיבה

ע"י העיר עפולה.  בזכות השותפות שלך עם ראש העיר אבי אלקבץ, עפולה "זכתה" בחטיבת כפיר!

מוטי מרצה בבתי ספר אודות חטיבת כפיר ומארח את התלמידים באתר ההנצחה במסגרת המיזם "עפולה עירי" ובכך מחבר את התלמידים למורשת, ערכים וגבורה.

פעיל ומתנדב שנים רבות למען העיר בפעילות ציבורית ענפה ומגוונת, בעבר שימש כחבר מועצת העיר, ניהל את בה"ס לכדורסל עפולה-גלבוע, שימש כדירקטוריון

בחבר הנאמנים של מכללת עמק יזרעאל. כיום חבר בהנהלת מועדון הכדורסל

עפולה, לאחר זכייתו אמר מוטי :

"אני גאה להיות עפולאי, לתרום מזמני, מרצי וכישורי עבורי זה סיפוק אדיר".

רותי ילידת עפולה, נשואה ליעקב, אמא ל-3 ילדים ו-8 נכדים.

עבדה כמחנכת במערכת החינוך בעיר, לאחר פרישתה, מילאה תפקיד כמנהלת הגלריה  העירונית לאומנות בעפולה במהלך כ-10 שנים.

כיום, רותי מורת דרך בישראל ונחשבת לאחת ממדריכי הדרך הראשונים שבנו סיור תיירותי בעיר עפולה. רותי בשימור ההיסטוריה של העיר ולרגל שנת המאה הקרובה עורכת סיורים מודרכים בשביל מורשת המאה.

 תרומתה באה לידי ביטוי גם בהכשרת סטודנטים ומורי דרך שאינם תושבי העיר

 הלומדים על התפתחותה של העיר, בהובלת פרויקטים כגון מניעת עושק

 קשישים ופרויקט חירום וחוסן בעיר כל זאת במגמה לפתח את התיירות בעפולה.

לאחר זכייתה אמרה רותי: "הנתינה היא בעלת ערך חברתי. היא מחזקת

את הקשר של האוכלוסייה לעברה וגם לעתידה של עפולה".

דודו יליד עפולה, נשוי לרות אב ל-4 ילדים ו-4 נכדים.

דודו הינו בעליו של פלאפל גולני שנחשב לאחד מסניפי הפלאפל  המפורסמים והטעימים בישראל. מאחורי השם של הסניף מסתתר סיפור משפחתי של

שכול ואובדן. במלחמת יום הכיפורים איבדה את הבן אברהם ז"ל, אחיו של דודו, ששירת בחטיבת גולני ונפל ביומו האחרון של הקרב על החרמון.

במסגרת פעילותו ההתנדבותית, אימץ דודו לליבו חיילים המגיעים לפלאפל

 ובכלל ודואג לכל צרכיהם. הוא שותף למיזם החינוכי העירוני "עפולה עירי"

כאשר הוא מארח את תלמידי העיר בסניף הפלאפל האהוב שם הוא מספר

על אחיו ז"ל וכיצד הפך הפלאפל לאחד המפורסמים ביותר לאחד

 המפורסמים ביותר בישראל.    במלחמת "חרבות ברזל"  הטיס ילדי מפונים

מעל העמק וזימן להם חוויה בלתי נשכחת.

לאחר זכייתו אמר דודו: "חיי מלאים בסיפוק ועשייה למען הקהילה". 

יוסי, נשוי ואבא ל-3 ילדים ו-3 נכדים.

משמש כמנהל מרחב גלבוע של מגן דוד אדום ואחראי למספר רב של תחנות מד"א במרחב.

במסגרת עבודתו במד"א לאורך השנים, הוביל את הצוותים בשגרה ובעת חירום, יחד טיפלו בפצועים במלחמות ומבצעים צבאיים, סייעו לציבור בעת מגפת הקורונה וכן חנכו עשרות רכבי אמבולנס וטיפול נמרץ חדשים לשמירה על חיי התושבים.

באנושיותו, נסך יוסי במטופלים ביטחון וטיפול מיטבי ומקצועי.

לאחר זכייתו אמר יוסי : "אני שמח לסייע ולשמור על בריאותם של תושבי העיר, אני מאחל להשבתם של החטופים, החלמה מהירה לכל הפצועים וחיבוק חם ואוהב לכל המשפחות השכולות".

לבנה נשואה, אמא ל-4 ילדים, 14 נכדים ו-7 נינים כן ירבו.

בעברה, עבדה במשך שנים ארוכות בבית חולים "העמק" עם ילדי הרופאים והאחיות שם שימשה כעוזרת גננת ובמשך שנים רבות כחלק מצוות מחלקת הפגייה.

כמו כן שימשה כמדריכה בית הילדים בכפר יחזקאל ועסקה בהדרכת ריקודי עם שנים רבות.

במסגרת פעילותה ההתנדבותית, התנדבה בוועד למען החייל בבסיסים שונים, טיפלה בציוד הצבאי, התנדבה במלביש בעפולה עילית ובביגודית בוויצ"ו.

לאחר זכייתה אמרה לבנה "גדלתי בעיר עפולה ואני גאה בעיר ובתושביה".

אלי, תושב עפולה נשוי לשלומית, אב ל-3 בנות ו-4 נכדים.

במקצועו משמש אלי כסמנכ"ל תפעול ולוגיסטיקה של חברת תדיראן.

במסגרת פעילותו ההתנדבותית, משמש כיו"ר "יד לבנים" בעפולה ואחראי על כל נושא ההנצחה ומורשת מיזמי הזיכרון וסיפור גבורתם של הנופלים והנופלות של העיר עפולה בכל הדורות.

במסגרת תפקידו דואג אלי לרווחתם הרגשית והנפשית של המשפחות השכולות וביתר שאת, ע"י פעילות מגוונת כגון: טיולים, נופשונים, סדנאות, חוגי העשרה ועוד. בנוסף משמש אלי כאוזן קשבת למשפחות, במיוחד בימים אלה של מלחמה, נותן עזרה ומענה למשפחות  מול המוסדות השונים ובתוכם משרד הביטחון.

לאחר זכייתו אמר אלי: "כולנו זקוקים לאהבה וחיבוק לנפש, אני גאה לקחת חלק, לסייע ולהיות שם תמיד בשבילם ולמענם".

אלי הוא יליד עפולה וחי בה כל חייו, נשוי לתמי אב ל-4 ילדים ונכד אחד.

את ערכי ההתנדבות והנתינה ירש אלי מסבו שהיה רב בעיראק ותמך במשפחות היהודיות החלשות ומאביו שהיה סגן ראש העיר עפולה ופעיל בוועד למען החייל.

אלי הינו דור שלישי של מתנדבים ובשנים האחרונות מתנדב בעמותת

"לב פתוח" והינו מיוזמי וממקימי "צעדת גבעת המורה" במשך עשרות שנים.

כמו כן אלי מתנדב בעמותת ידידי "בית חולים העמק" שמטרתה איסוף כספים למכשור רפואי מתקדם.

בשנה האחרונה משמש כרכז הסתדרות הגמלאים באזור צפון.

לאחר זכייתו אמר אלי: "אני רואה את הנתינה כחלק בלתי נפרד ממני.

 מי שנותן מקבל סיפוק אדיר וזוהי משמעות חיי".

בת שבע, נשואה למוטי אמא ל-3 ילדים וסבתא ל-9 נכדים.

בעברה עסקה בהוראה וחינכה דורות רבים בעפולה.

במסגרת פעילותה ההתנדבותית, היא שותפה לפרויקטים עירונים:

"עפולה עירי" שאחד מאתריו הוא קיר טיפוס ע"ש בנה דני חייט ז"ל, לוחם

האש ומפקד יחידת החילוץ שמסר את נפשו להצלת חיים ב"אסון הכרמל".

בת שבע מתנדבת בסניף ויצ"ו כרכזת מעמד האישה ומובילה תכניות

כגון "ממשיכים בדרך", תכנית לנשים בתהליך של פרידה ועוד.

במלחמת "חרבות ברזל" סייעה למשפחות שכולות שאיבדו את יקיריהם במלחמה.

לאחר זכייתה אמרה בת שבע: "ההתנדבות נותנת משמעות לחיים,

יש בה סיפוק, שמחה, העצמה קשרים חבריים, אני שמחה וגאה

להיות עפולאית".

אביבה, אמא ל-3 בנות שאחת מהן נפטרה באסון הטראגי של פרשת "רמדיה".

אביבה סעדה את ביתה נועה ז"ל במשך שנים רבות במסירות ובאהבה אין קץ.   מתוך הכאב של האובדן והשכול מינפה עצמה לפעילות התנדבותית עם ילדים במסגרות החינוך המיוחד וכן ילדים עם מוגבלויות, שיתוק מוחין ואוטיזם.

בשנים האחרונות מלווה אביבה משפחות עם ילדים מונשמים ומסייעת בכל הקשיים הכרוכים בטיפולם, מתוך רצון לסייע למשפחות אלה, להעניק להם תחושת ביטחון לצד כמה רגעים של שקט.

לאחר זכייתה אמרה אביבה: "העשייה שלי מונעת מהטרגדיה האישית

בחיי עם אובדנה של ביתי נועה ז"ל והיא זאת שמניעה אותי ללמד

ולתרום מכישוריי ומיכולותיי למען אנשים בעלי צרכים מיוחדים".

אפי נולד וגדל בשכונת עפולה עילית. נשוי ואב ל-2 ילדים.

בעברו שירת בצה"ל בגדוד שריון בתפקידים רבים ומגוונים בתחומי תחזוקה וחימוש.

בשנים האחרונות הוא מתנדב במשטרת ישראל וב"מנהלת השכונות" 

של עיריית עפולה.

במסגרת תפקידו הינו אחראי על כל המקלטים ונושא הביטחון של התושבים בשכונות הוותיקות ובמיוחד מאז פרצה מלחמת "חרבות ברזל".

לאחר זכייתו אמר אפי: "עפולה היא הבית שלי, המקום שבו נולדתי וגדלתי. אני מחנך את ילדי לערך ההתנדבות והנתינה, גאה להיות עפולאי!"

סמ"ל עידו סומך תושב עפולה הפך לגיבור בעל כורחו.

בשביעי לאוקטובר עת היה במשמרת שבת במהלכה הוצב יחד עם חבריו לפלוגה לשמור על קו הרצועה הצפוני, מזיקים ושדרות ועד נחל עוז ובארי.

בשעות הבוקר המוקדמות הוקפץ יחד עם חבריו לטנק כדי להגן על יישובי  ואזרחי ישראל ולהילחם באלפי המחבלים שחצו באותה שעה את הגבול לעבר עוטף עזה.

סיפורו הבלתי נתפס של עידו נחשף בסרט דוקומנטרי ששודר בתכנית "עובדה" ובה נחשפו תושבי ישראל לתושייתו וגבורתו של עידו שחתר למגע ודהר עם הטנק באומץ לב לכיוון המחבלים הרבים, את חלקם הצליח לחסל. בהמשך אף הציל חיי ישראלים רבים כאשר חסם עם הטנק את ציר הגישה הראשי לאתר מסיבת הטבע "נובה" ובכך אפשר לשוטרים הפוגה בלחימה מול המחבלים וכן סייע למבלים

הרבים לברוח לשדות תוך כדי שהוא מסכן את חיו,  גבורתו המדהימה מעוררת

השראה ומהווה מופת לכולנו. ועל כך הוא ראוי  לפרס "מופת עפולאי".

טינה, נשואה לזורי, אמא ל-4 ילדים וסבתא לנכדים, נולדה וגדלה בעפולה.

בימים אלה טינה מסכמת 50 שנות חינוך, היא החלה את עבודתה כמורה ולאחר מכן שימשה כסגנית מנהלת ורכזת חברתית ובהמשך מונתה למנהלת בה"ס.

מה שהנחה אותה במשך השנים היה לראות את תלמידיה לא רק בפן הלימודי אלא

בפן האישי, החינוכי והערכי וזאת על מנת לשלבם בחברה כבוגרים ערכיים עם חוסן נפשי בעלי הישגים. טינה המשיכה ללמד ולהתמחות בתחומים שונים בחינוך, עבדה בהדרכה וראתה בצמיחה שלה ערך מרכזי להתפתחות והשבחת היכולות לסיוע לתלמידים.

טינה זכתה להוקרה בצמתים רבים בחייה: פרס חינוך כמנהל אורט עפולה, בה"ס

מצטיין ועוד. כיום היא מסיימת את תפקידה כראש מנהל החינוך בעיר תוך תחושת שליחות וסיפוק עצומה.

לאחר זכייתה אמרה טינה: "עבודתי החינוכית במהלך השנים נעשתה מתוך שליחות

ואהבה לתלמידים ממקום עמוק, חשוב היה לי לעצב את ילדי עפולה כבוגרים

ערכיים ובעלי יכולות גבוהות, על מנת לפתוח להם צוהר ליום המחר".